טיפול בילדים על הספקטרום האוטיסטי בעזרת כלבנות טיפולית

כלבים וילדים על הספקטרום האוטיסטי

טיפול בילדים על הספקטרום –

בעלי חיים הם שותפים אקטיביים במהלך כל תקופת ההתפתחות של ילדים, והם בעלי השפעה ממשית עליהם. הם שותפים תקשורתיים אשר מספקים לילדים תחושה של “חיות” או “אפקט חיוניות” המתמשכים ונוכחים תפיסתית בפעולות החיה. ממצאי מחקרים נוספים בתחום התפתחות הילד מעידים כי לבעלי חיים תפקיד חיוני בעולם של הילדים, ואינטראקציה עם חיות מחמד תורמת לפיתוח תחושת העצמי, דימיון, משחק, אמפתיה, ביטחון ומוסריות אצלם. נוסף על כך, לבעלי חיים חלק בהתפתחות התקשורת והיכולת החברתית אצל ילדים, באופן שדמות של מטפל בוגר אינה יכולה לספק לילד, מאחר שלעיתים קרובות בעלי חיים מייצרים אינטראקציות שאינן מוכרות עוד למבוגרים.

 

הטיעון שאינטראקציה שובבית עם כלבים יכולה לשפר יכולות חברתיות-תקשורתיות אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי הועלה לראשונה על ידי לווינסון, פסיכולוג ילדים אמריקאי, ב-1961, במהלך פגישה של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. הטיעון התקבל בזמנו בספקנות רבה ,בהינתן שאוטיזם נחשב באותה תקופה להפרעה פסיכוגנית. מעבר להיותם שותפים לאינטראקציות שובביות, התגלה כי לכלבים איכויות תקשורת יוצאות דופן העשויות לסייע בהבנת הילד או המבוגר המתקשה לתקשר מילולית. הכרה באיכויות אלו ושימוש בהן יכול לקדם את הפוטנציאל החברתי הגלום באוכלוסייה אוטיסטית. באמצעות הצבה של שותף אינטראקטיבי יוצא דופן – הכלב – במרכזה של אינטראקציה חברתית אנושית, מתבצעת העברה של הדגש החברתי מהשפה המדוברת לשפה הנשענת על אינטראקציות חברתיות לא מילוליות, ובכך מתאפשר תיווך של חברותיות אנושית. שימוש כזה למעשה מדגים כי אכן קיימות איכויות של “מנוע האינטראקציה האנושי” בקרב אוכלוסייה על הספקטרום, והללו נראות לעין כאשר ילדים על הספקטרום האוטיסטי מעורבים בפעילות הכוללת בני אדם וכלבים. זהו ביטוי להרחבת המושג “חברותיות” כמכליל בתוכו בני אדם עם ובלי בעיות התפתחותיות, ומציע כי חברותיות אינה תכונה של פרט אלא יכולת אשר ניתנת למימוש באמצעות אינטראקציות חברתיות על פני רצף רחב ומגוון של אופנויות.

 

כלבי תרפיה וילדים על הספקטרום האוטיסטי

כך, ב-50 השנים האחרונות נעשה שימוש בכלבים מאומנים במיוחד בסביבה קלינית, במטרה לסייע לילדים על הספקטרום האוטיסטי להיות יותר מעורבים באינטראקציות חברתיות ולקחת חלק בפעילויות יומיומיות. כלבים אלו הינם כלבי תרפיה.

ייעודו של כלב תרפיה לסייע לאיש טיפול )למשל: פסיכולוג, מרפא בעיסוק ועוד( ביצירת תהליכי שיקום או קידום פיזי או נפשי במסגרת עבודתו הטיפולית עם מגוון של אוכלוסיות הסובלות מבעיות רגשיות, התפתחותיות, התנהגותיות ופיזיולוגיות כגון ילדים ונוער בסיכון, ילדים עם שיתוק מוחין, אסירים, ניצולי שואה, בעלי פיגור שכלי, אוכלוסיה עם אוטיזם, קשישים, סובלים מדיכאון ועוד. כלבי תרפיה עוברים הכשרה מיוחדת לעבודה טיפולית פורמלית במפגשי תרפיה. הסיפור הייחודי של כלב התרפיה ואישיותו מהווים נדבך מרכזי ביצירת המרקם המורכב של מערכת היחסים בין המטופל, המטפל והכלב .מחקרים מצביעים על כך שטיפול בעזרת כלבים יכול לסייע לקידום יוזמה תקשורתית והיענות לאינטראקציות חברתיות, הן באמצעות תקשורת מילולית והן באמצעות תקשורת שאינה מילולית – שתי לקויות משמעותיות בקרב  ילדים על הספקטרום האוטיסטי.

 

תרומת כלבנות טיפולית לשיפור תפקודם של ילדים על הספקטרום האוטיסטי

שילוב של כלב ידידותי במפגשים טיפוליים של ילדים על הספקטרום הוביל לעלייה חדה בתדירות התנהגויות חברתיות מילוליות ושאינן מילוליות. התנהגויות אלו הופנו ישירות כלפי הכלב, אך גם כלפי המטפל, וניתן היה להבחין בשיפור זה גם חודש לאחר החשיפה לכלב, אם כי בהיקף מצומצם יותר .במחקר אחר נמצא כי ילדים על הרצף נטו יותר להיות מעורבים בטיפול, לדון עם המטפל בנוגע לחיה ואף לשוחח עם הכלב, וכן נטו לדבר פחות על נושאים שאינם קשורים לפרוטוקול הטיפולי ,כאשר כלב השתתף במפגש הטיפולי. ילדים על הרצף חייכו יותר והיו מעורבים יותר חברתית במהלך טיפולים שכללו כלב, בהשוואה לצעצוע או בובת כלב. במחקר נוסף, ילדים על הספקטרום האוטיסטי הפגינו מצב רוח יותר שובבי, מיקוד טוב יותר ומודעות גבוהה יותר לסביבתם החברתית בנוכחותו של כלב בטיפול.

 

טיפול רגשי לילדים על הספקטרום

טיפול בילדים על הספקטרום האוטיסטי בעזרת כלבי תרפיה מהווה התערבות אסטרטגית המבוססת על ההיבטים הרגשיים של מערכת היחסים כלב-ילד המרככת אלמנטים בלקות החברתית המאפיינת ילדים על הספקטרום. דפוסי התנועה הפשוטים של הכלבים והקלות של פירושם עשויים לזרז את המעורבות של ילדים על הרצף בפעולות חברתיות פשוטות ומובנות שאינן דורשות פרשנות של סימנים מילוליים, והן חזרתיות וצפויות )לדוגמא, פקודות: “הבא”, “תן יד”, משחק, זריקת כדור, הולכת הכלב ברצועה(. המחקר של בקר, רוג’רס ובורוס בחן תוכנית אימון ליכולות חברתיות בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה, בנוכחות כלבי תרפיה, בהשוואה לתוכנית מסורתית ללא כלבים נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות במספר מדדים )מבוססי דיווחים עצמיים ודיווחי מורים המצביעים על כך שהתוכנית עם הכלבים אפקטיבית יותר מהתוכנית המסורתית.

כלבים נענים ומכווננים ביותר להתנהגויות חברתיות של בני אדם בהשוואה לחיות אחרות. מחקר שבחן חיזוק התנהגויות פרו-חברתיות אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי באמצעות כלבי תרפיה, התבסס על היענות כלבים לתנועות של בני אדם. כך לדוגמא, בלימוד כיצד לקיים קשר עין לפני התבטאות מילולית, ילדים ביקשו וקיבלו קשר עין מהכלב באמצעות הפקודה “הסתכל עלי”. קשר העין שיצרו הילדים עם הכלב קיבל חיזוק, כאשר לאחריו הם ביקשו ולקחו חלק באינטראקציה מועדפת עמו, כגון בקשת כפת הכלב (“תן יד”). כמו כן נמצא כי כלבי תרפיה מסוגלים לסייע ברתימת ילדים על הספקטרום האוטיסטי שהם מבודדים, לפעילות חברתית. זאת, באמצעות הנכונות של הכלבים לשבת בשקט עם ילדים שנזקקו לזמן כדי “להתחמם”, בשילוב היכולת שלהם לבקש תשומת לב מילדים שהתבודדו מהקבוצה וישבו רחוק.