052-323636

התקשרו עכשיו

052-323636

שלחו הודעה

הרבה מעבר לחבר – התערבויות טיפוליות בעזרת כלבים בקרב ילדים עם אוטיזם

אוטיזם והדרך לטיפול בעזרת כלבים .הקשר בין בני אדם לחיות הינו קשר עתיק יומין, כאשר תרומתם של בעלי החיים לבני אדם באה לידי ביטוי בתחומים רבים ומגוונים. השערת הביופיליה של ווילסון, מנסה להסביר קשר זה מנקודת מבט אבולוציונית. עפ”י ווילסון, בקרב בני אדם קיימת התעניינות מולדת בטבע, כלומר אנשים נוטים להפנות קשב באופן סלקטיבי לנוכחותם ולהתנהגותם של בעלי חיים. כך לדוגמה, במהלך השנים, בני האדם למדו להתבונן בהתנהגותם של הזאבים, בעלי החיים הראשונים שבויתו על ידי האדם, להבין אותה בהקשריה השונים ולהשליך אותה עליהם. כאשר הזאבים היו חסרי מנוחה, ידעו בני האדם כי עליהם להיזהר ולהיות דרוכים; כאשר הם היו שקטים, אפשר היה להסיק שלא נשקפת סכנה.

בספרו “מפגשים טיפוליים עם חיות מחמד” מתאר קיוזאק את הברית העמוקה והנרחבת בין בני אדם לבעלי חיים: “בעלי החיים שלנו נותנים לנו את אהבתם ומקבלים אותנו ללא תנאי, הם מעניקים לנו חיבה ספונטנית ונאמנות אין קץ. הם נותנים לנו כתף להשען עליה, אוזן קשבת, מקלט בעת צרה. דרכם אנחנו מקבלים ארכה זמנית מצרות היום יום שלנו ומקור אינסופי לשמחה ולהפתעות”.

בעשורים האחרונים אנו עדים לצמיחה בספרות המקצועית הנוגעת לברית זו. מספרות זאת עולה כי קשר עם בעל-חיים משפיע באופן חיובי על מדדים פסיכולוגיים, חברתיים ופיזיולוגיים של האדם. ההכרה ביתרונות קשר זה ע”י העולם המדעי הובילה לפיתוח התערבויות טיפוליות ושיקומיות באמצעות בעלי-חיים באוכלוסיות רבות ומגוונות, הן אוכלוסיות של אנשים שהתפתחותם תקינה – בעיקר ילדים וזקנים, והן אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים כגון: ילדים ונוער עם בעיות רגשיות ו/או התפתחותיות (בין היתר ילדים על הרצף) ו/או מחלות (אפילפסיה, סוכרת), פגועי נפש (דגש על PTSD), אסירים, דמנטים, אנשים עם אוטיזם, חולים במחלות כרוניות, מחלות סופניות ועוד. עם זאת, קשר אדם-חיה עדיין אינו זוכה למודעות ולגיטימציה ציבורית, כמו גם לחשיפה ולהכרה הראויה לו בעולם האקדמי.

הזיקה בין פסיכולוגיה לתחום הטיפול בעזרת בעלי חיים התחילה למעשה בפרויד, אבי הטיפול הפסיכולוגי, אשר נהג לעיתים להכניס את כלבתו האישית ג’ופי לחדר הטיפולים. פרויד הסביר במכתבים שכתב כי נוכחותה של ג’ופי נועדה לעזור לו עצמו להירגע ולהתרכז, אולם בהדרגה הוא שם לב שעצם נוכחותה עוזרת למטופלים, ובמיוחד לילדים ולמתבגרים, לשוחח באופן חופשי יותר על נושאים כואבים. מכך הסיק פרויד שנוכחות כלב מעניקה למטופל תחושות של קבלה, ביטחון ושליטה.

אחרי פרויד, הפסיכולוג בוריס לוינסון היה הראשון לתאר ולתעד את הדרך שבה כלב יכול לסייע בהתפתחות הקשר בין המטפל למטופל ולהגביר את המוטיבציה לטיפול. בשנת 1962 פרסם לווינסון מאמר חלוצי שכותרתו הייתה “הכלב כקו-תרפיסט”, שבו הוא תיאר כיצד מסייע כלבו ג’ינגלס במהלך הטיפול בילדים. לוינסון הסביר כיצד, באופן מקרי, עזר כלבו ליצירת קשר עם מטופל, אשר עד אותו זמן התקשורת עמו הייתה מוגבלת מאוד. פרסום מאמר זה היווה למעשה את תחילתו הרשמית של הטיפול בעזרת בעלי חיים, כאשר סדרת מאמרים בתחום של לוינסון ומאלון התפרסמה ב-1969 בספרם Pet-Oriented Psychotherapy””.

לוינסון היה מהראשונים לטעון כי חיית מחמד הינה אוביקט טבעי להתקשרות ((Attachment, בהיותה זמינה בקלות, אקטיבית, ניידת  ורוחשת חיבה. לוינסון טבע את המושג טיפול בעזרת חיית מחמד (Pet Therapy), אשר במרוצת השנים הפך לטיפול בעזרת בעלי חיים.

ילד על הספקטרום

טיפול בעזרת בעלי חיים (AAT=Animal Assisted Therapy) הוא מושג על המאגד תחתיו גישות טיפוליות מגוונות, המיושמות בקרב אנשים מכל הגילים (מילדים ועד זקנים) ובהן חיה הינה חלק אינטגרלי מתהליך הטיפול. טיפול בעזרת בעלי חיים כולל אינטראקציות בחדר הטיפול בין מטופל, חיה (בד”כ כלב) ומטפל, במטרה לשפר תוצאות טיפוליות. חלק מהמטופלים הינם בעלי חיות מחמד בעצמם, אך במסגרת ה-AAT הם  נחשפים לאינטראקציה עם חיה חדשה (חיית תרפיה) בחדר הטיפולים.   באמצעות AAT  עובד המטפל עם המטופל על סוגיות קוגניטיביות, חברתיות, התנהגותיות ורגשיות, במטרה לחולל שינוי והתפתחות רגשית בריאה. בדומה לגישות רבות בפסיכותרפיה, מטרת ה– AAT להגיע אל המטופל כדי להבינו, להובילו לביטוי רגשי ולתובנות, לחולל בו שינוי ולשפר את איכות חייו. ל–AAT איכויות ייחודיות אשר הוכחו כזרזים בתהליך הטיפולי וכמסייעות בהשגת מגוון מטרות טיפוליות.

טיפול בעזרת בעלי-חיים (AAT), הינה תת-קבוצה בתוך קבוצה רחבה יותר אשר התפתחה עם השנים ומוגדרת כהתערבויות הנעזרות  בבעלי חיים  AAI=Animal Assisted Intervention)). AAI מסווגת לשלוש תת-קבוצות: פעילויות בעזרת בעלי-חיים (AAA=Animal-Assisted Activities), טיפול בעזרת בעלי-חיים (AAT=Animal Assisted Therapy) ותוכניות של כלבי שירות (SAP=Service Animal Programs). פעילויות בעזרת בעלי חיים מתרחשות בעיקר במוסדות חינוך ורפואה ומטרתן שיפור החינוך ואיכות החיים, טיפול בעזרת בעלי חיים מתבצע ע”י אנשי מקצוע טיפוליים (כפי שתואר לעיל), ותוכניות של כלבי שירות משתמשות בחיות אשר מלוות אינדיווידואלים בחייהם, במטרה לתמוך בהם בביצוע פעילויות יום יומיות.

כתוצאה מבלבול בהגדרות בתחום ההתערבויות הנעזרות בבעלי חיים, המושג AAT הפך ברחבי העולם למושג כוללני, המתאר את כל מגוון ההתערבויות הנעזרות בבעלי חיים, כלומר את כל מה שנמצא תחת ה’מטרייה’ של AAI.

DSM-5 מתאר את המאפיינים העיקריים של הפרעות על קשת האוטיזם (ASD) כלקות מתמשכת בתקשורת חברתית ובאינטראקציה חברתית מעבר למגוון הקשרים שונים, ובדפוסים מוגבלים או חזרתיים של התנהגות, תחומי עניין או פעילויות. סימפטומים יכולים לכלול: קושי ליזום או להענות לאינטראקציה חברתית, חריגויות בקשר עין, ליקויים בהבנה ובשימוש במחוות וקושי ליצור קשרי חברות.

העבודה של טמפל גרנדין, חוקרת בעלי-חיים, בעלת תואר שלישי במדעי בעלי-החיים ואוטיסטית, זכתה לתשומת לב רבה, בייחוד דרך ספריה ודיווחיה על התועלות של בעלי חיות לחלק מהלוקים באוטיזם, כולל עצמה. בספרה, “השפה הסודית של בעלי החיים” (במקור – Animals in Translation: Using the Mysteries of Autism to Decode Animal Behavior), היא חושפת מנקודת מבט שונה כיצד בעלי-חיים מרגישים וחושבים, וטוענת שאוטיסטים חושבים לעתים כפי שחושבים בעלי-חיים. למעשה, גרנדין וכותבת המשנה קתרין ג’ונסון רואות את האוטיסטים כתחנת ביניים בין בעלי-חיים ובני-אדם – ומשום כך, האוטיסטים נמצאים בעמדה מצוינת להבין ולתרגם את שפתם של בעלי-החיים. הכותבות סבורות כי אוטיסטים ובעלי חיים תופסים את העולם באופן חזותי ולא מילולי, ושמים לב לפרטי פרטים כשהיכולת להכללה והפשטה, לעומת זאת, נמוכה או חסרה. משום כך, שניהם רגישים מאד לשינויים וגירויים שאדם רגיל לא יבחין בהם. אוטיסטים, בחלקם, וכמוהם בעלי חיים, נחנו ביכולות מדהימות וגאוניות שאנשים רגילים לא מסוגלים להם.

הרציונל מאחורי שימוש בבעלי חיים בטיפול באוטיזם נובע מתחום מולטידסיפלינרי המוכר כ- Anthrozoology או אינטראקציית אדם-חיה Human-Animal Interaction = HAI))   ומתייחס ל “מערכות יחסים הדדיות ודינמיות בין בני אדם וחיות, והדרכים בהן אינטראקציות אלו יכולות להשפיע על בריאות פיזית ופסיכולוגית ושלומות”. עפ”י תיאורייית HAI, בני אדם רבים מחפשים מגע עם חיות כמקור תמיכה להרגעה וחוסר-שיפוטיות וכמסייעים ומקלים על אינטראקציות חברתיות. בייחוד עבור אינדיווידואלים מבודדים חברתית כגון אלו על הספקטרום, קיימת סברה כי בעלי חיים מציעים מוצא ייחודי למעורבות חברתית חיובית. בנוסף לכך, קיימת השערה כי סלידה חברתית בקרב אינדווידואלים עם אוטיזם עשויה להיות ספציפית לבני אדם ואין היא בהכרח חלה על חיות.

ברמה המחקרית, ידוע הרבה פחות על האינטראקציה בין ילדים על הספקטרום ובעלי חיים, בהשוואה לאינטראקציה של חיות עם ילדים רגילים. מסקירה של או’הייר של מחקרים על ילדים על הספקטרום באינטראקציה עם כלבים מאומנים, סוסים וחיות אחרות זוהו מספר תועלות: עליה באינטראקציות חברתיות ותקשורת, וירידה בדחק ובעיות התנהגות. בני נוער על הספקטרום מפגינים לעיתים קרובות חרדה חברתית ונמנעים מסיטואציות חברתיות, כך שהתמיכה החברתית הבלתי-שיפוטית המסופקת ע”י חיות הינה תועלת ייחודית של טיפול בעזרת בעלי-חיים.

ממצאי מחקרים נוספים מעידים כי בנוכחות של חיה, ילדים על הספקטרום פועלים בהדדיות עם אחרים באופן תכוף יותר בהשוואה לנוכחות רק של ילדים (ללא חיה). ייתכן ועבודה עם חיות אף מסייעת לילדים אלו להבין מצבים מנטליים שלהם ושל אחרים, יכולת אשר פחות מפותחת אצל ילדים על הספקטרום. נמצא כי ילדים על הספקטרום השתמשו באופן משמעותי יותר בשפה בטיפולי ריפוי בעיסוק אשר שילבו בעלי חיים, בהשוואה לטיפולים ללא בעלי חיים.

האבוריג’ינים, הילידים האוסטרליים, נוהגים לומר: “הכלבים הופכים אותנו לאנושיים”, יתכן שכשמתייחסים לילדים על הספקטרום, אימרה זו הופכת לרלבנטית אף יותר. כלבים הם שותפים של בני אדם מזה מאות שנים, בתפקידים שונים: ציידים, רועים, בני לוויה נאמנים. במאה האחרונה – צץ תפקיד חדש לחברו הכי טוב של האדם – תרפיסט.

למעשה, מזה כ-50 שנה נעשה שימוש בכלבים מאומנים במיוחד, בסביבה ביתית וקלינית, במטרה לסייע לילדים על הספקטרום להיות יותר מעורבים באינטראקציות חברתיות ולקחת חלק בפעילויות יומיומיות. עם זאת, לתופעה זו יש בסיס תיאורטי ואמפירי מצומצם ביותר.

סביר להניח כי ההכרה בפוטנציאל הקיים בבעלי חיים כשותפים תקשורתיים לילדים על הספקטרום היוותה את הבסיס לשימוש הראשון בכלבים כעוזרים תרפויטים. הטיעון שאינטראקציה שובבית עם כלבים יכולה לשפר יכולות סוציו-תקשורתיות אצל ילדים על הספקטרום הועלה לראשונה ע”י לוינסון בפגישה של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) ב-1961. הטיעון התקבל בזמנו בספקנות רבה, בהנתן שאוטיזם נחשב באותה תקופה להפרעה פסיכוגנית. חוקרים סבורים כי רכישת היכולת לפרש ולהגיב לסימנים חברתיים והתנהגותיים של כלבים ע”י ילדים על הספקטרום עשויה להוות עבורם גשר ללמידה ולפרוש של התנהגויות חברתיות מעודנות של בני אדם.

עפ”י תפיסה אחרת, באמצעות הצבה של שותף אינטראקטיבי יוצא דופן – כלב, במרכזה של אינטראקציה חברתית אנושית ניתן להבין את הפוטנציאל החברתי הטמון באוכלוסיה על הספקטרום. ראשית, יש בכך העברה של הפוקוס משפה כמתווכת של חברותיות אנושית, להתנהגות חברתית שאינה על בסיס שפתי ולמבנה של פעילויות חברתיות. שנית, הדבר מדגים כי ישנן איכויות של “מנוע האינטראקציה האנושי” שנראות לעין  כאשר ילדים על הספקטרום מעורבים בפעילות הכוללת בני אדם וכלבים. שלישית, זהו ביטוי להרחבת המושג חברותיות כמכליל בתוכו בני אדם עם ובלי בעיות התפתחויות, המציע כי חברותיות אינה תכונה של פרט אלא יכולת אשר ניתנת למימוש באמצעות אינטראקציות חברתיות מסוגים מסוימים.

בנוסף, כלבים, המייצגים גירוי רב-חושי עוצמתי – קולות חזקים וברורים, רושם ויזואלי חי, ריח ייחודי וגירוי למגע, מסוגלים “להפעיל” את רמות העירור החושי הנמוכות המאפיינות ילדים על הספקטרום.

בספרות הסוקרת התערבויות הנעזרות בבעלי-חיים, כלבים זוהו באופן העקבי ביותר כבעל החיים עם התועלות הרבות ביותר. במחקרים אשר בחנו השפעה של כלבים בהתערבויות טיפוליות נכללו שני סוגי כלבים שעברו אימון מיוחד:  כלבים ששימשו ככלבי שירות/עזר וכלבים ששימשו ככלבי תרפיה בשנים האחרונות החל להתפתח גם השימוש בכלבי משפחה בהתערבויות טיפוליות עם אוכלוסיות שונות והתפרסמו מחקרים ראשונים בתחום.

כלבי שירות/עזר וילדים עם אוטיזם

כלבי שירות/סיוע מאומנים לסיוע ולליווי אנשים בעלי מוגבלויות בביתם ומחוצה. כלבי השירות/עזר חיים עם בעלי המוגבלויות ומשפחותיהם, מטפלים לצד בני המשפחה בבעל המוגבלות, ונתפסים כבני משפחה קרובים ומסורים. קבוצת כלבי השירות מתחלקת לשתי תת-קבוצות עיקריות: כלבי שירות לבעלי מוגבלות פיזיות, וכלבי שירות לבעלי מוגבלויות תקשורת וקשיים רגשיים כגון: ילדים על הרצף האוטיסטי, חולי אלצהיימר, יוצאי צבא בעלי מאפיינים של פוסט טראומה (PTSD), חולים פסיכיאטריים, פגועי נפש ועוד.

כלב שירות מלווה את האדם עימו הוא חי והרבה מתפקידו הוא פשוט להיות לצידו ללא תנאי, ליצור ולקבל מגע, ובנוסף, לעודד תקשורת (לפעול כסוכן חיברות), לאפשר חשיפה לבעל חיים ורמה כזו או אחרת של אחריות כלפיו ועוד אלמנטים שתורמים לבניית בטחון עצמי, עידוד שליטה עצמית וצמצום התנהגויות מאתגרות (כגון: שוטטות, חזרתיות והתפרצויות זעם אצל ילדים על הספקטרום), הפגת בדידות, מניעת נסיונות התאבדות, תמיכה בטיפול בדכאון ובהתקפי חרדה ועוד. בארץ, התחום של כלבי שירות הוא מאד מצומצם ומתמקד בקבוצה הראשונה בלבד, בכלבי נחיה לעיוורים.

תפקידם הראשוני של כלבי שירות לילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי זוהה כשמירה על ביטחון הילד בבית ומחוצה לו באמצעות מניעת ברחנות ושוטטות. עם הזמן, התגלו יתרונות משמעותיים ייחודיים נוספים: כלב שירות כמעודד הדדיות חברתית (קטליזטור חברתי), כמגביר שמחה, מפחית חרדה והתפרצויות זעם, כלב שירות כמרגיע, מסיח ומווסת את ההתנהגויות הבלתי צפויות והמאתגרות של הילד. מחקרים מראים כי אינטראקציות עם חיות יכולות להשפיע על מגוון תהליכים פיזיולוגיים הקשורים להפחתת דחק, בין היתר קצב לב ורמות קורטיזול. מחקרים על שינויים פיזיולוגיים בילדים על הספקטרום הם מועטים, עם זאת במחקר ייחודי של Viau ועמיתיו נמצאו רמות קורטיזול נמוכות בזמן יקיצה אצל ילדים על הספקטרום בעקבות הצבת כלב שירות בבית, ועליה עוקבת ברמות הקורטיזול עם הוצאת הכלב מהבית.

במחקר נוסף בו הושמו כלבי שירות במשפחות עם ילדים על הספקטרום, ההורים דיווחו כי הכלבים סייעו לילדיהם ללמוד על עולמם של בני האדם בדגש על רגשות וצרכים של אחרים. חלק מההורים מצאו כי הכלבים סיפקו לילדים ביטחון בשגרה והקלו על התמודדות עם מטלות יומיומיות, ובנוסף הכלבים היוו גורם מוטיבציוני לילדים לצאת מהבית.

כלב השירות נמצא גם כמסייע לפיתוח יכולות מוטוריות של הילד (באמצעות תירגול פעילות יומיומית כגון: הרמה וזריקת כדורים לכלב, ליטוף, הנחת קערית מזון לכלב, הליכה מוסדרת יחד עם הכלב ברצועה), וכמסייע לשיפור איכות וכמות השינה, הן של הילד על הספקטרום והן של הוריו. הכלב אשר ישן יחד עם הילד במיטתו, מפעיל עליו “לחץ עמוק” (שילוב של משקל גוף וחום), מכניזם הרגעה אשר נפוץ בקרב אנשים על הספקטרום, בייחוד אצל בעלי רמות עוררות וחרדה גבוהות.

כלבי שירות לילדים על הספקטרום נבדלים מכלבי שירות אחרים (למשל כלבי נחיה), מאחר והכלב ננהג ע”י ההורה אבל הינו קשור לילד. כך, הכלב מקבל את פקודותיו מההורה (או המפעיל שלו) אבל עדיין חייב לעקוב אחר הילד ולפתח קשר עימו, ולפיכך החשיבות של קונטקסט המשפחה במקרים של כלבי שירות לילדים על הספקטרום.

כלב השירות משמש כבן לוויה לילד על הרצף ולהורים:  הכלב  מאפשר להורים הפוגה ומספק להם תמיכה חברתית אשר מפחיתה חלק מהדחק הקשור לנושאי בטחון וחברה עימם הם מתמודדים. חוקרים אשר למדים על התמודדות של משפחות עם ילדים על הספקטרום מדגישים את החשיבות של סיוע להורים לפיתוח אסטרטגיות התמודדות במטרה להפחית את העומס על המשפחה. כלב השירות מספק שירות באורינטציה משפחתית המאפשר להורה להשיב לעצמו קצת שליטה בחייו. נוכחות כלב השירות מעודדת דפוסים נורמלים של חיים בתוך הבית ובקהילה, והתמיכה שלו ממקסמת את עצמאות ותיפקוד המשפחה, שני מרכיבים חשובים של הנחוצים לצורך התמודדות במשפחות עם אוטיזם. כך, כלב השירות מסייע ביצירת הזדמנויות רחבות למגע חברתי מוצלח של הילד ומשפחתו עם הקהילה החיצונית ובכך מגביר תחושת נינוחות של המשפחה כיחידה משפחתית, ובאופן כללי משפר משמעותית את איכות החיים של הילד והמשפחה כולה.

כלבי תרפיה וילדים עם אוטיזם

בניגוד לכלב שירות, אשר אולף בהתאמה לצרכים של אדם ספציפי בעל מגבלה והוא מלווה אותו 24/7, ייעודו של כלב תרפיה הינו לסייע לאיש טיפול (למשל: פסיכולוג, מרפא בעיסוק ועוד), בעבודה טיפולית שלו עם מגוון רחב של אוכלוסיות הסובלות מבעיות רגשיות, התפתחותיות, התנהגותיות ופיזיולוגיות כגון: ילדים ונוער בסיכון, ילדים עם CP, אסירים, ניצולי שואה, בעלי פיגור שכלי, אוטיסטים, קשישים, סובלים מדיכאון ועוד, ובכך ליצור תהליכי שיקום פיזיים ו/או נפשיים/רגשיים. כלבי תרפיה עוברים הכשרה מיוחדת לעבודה טיפולית פורמלית במפגשי תרפיה. הנוהג של כלב התרפיה הינו המטפל והכלב מלווה אותו במהלך פגישות טיפוליות. הסיפור הייחודי של הכלב ואישיותו מהווים נדבך מרכזי ביצירת המרקם המורכב של מערכת היחסים בין המטופל, המטפל והכלב.

מחקרים מצביעים על כך שהתערבויות טיפוליות בעזרת כלבים יכולות לסייע לקידום יזימה והענות לאינטרקציות חברתיות, הן באמצעות תקשורת מילולית והן באמצעות תקשורת שאינה מילולית – שתי לקויות משמעותיות בקרב האוכלוסיה על הספקטרום. כך, שילוב של כלב ידידותי במפגשים טיפוליים של ילדים על הספקטרום שהינם מופנמים ונמנעים הוביל לעליה חדה בתדירות התנהגויות חברתיות מילוליות ושאינן מילוליות. התנהגויות אלו הופנו ישירות כלפי הכלב, אך גם כלפי המטפל, וניתן היה להבחין בשיפור זה גם חודש לאחר החשיפה לכלב, אם כי בהיקף מצומצם יותר. במחקר אחר נמצא כי ילדים על הספקטרום נטו יותר לשוחח עם הכלב, להיות מעורבים בטיפול, לדון עם המטפל בנוגע לחיה ולדבר פחות  על נושאים שאינם קשורים לפרוטוקול הטיפולי כאשר כלב השתתף במפגש הטיפולי. ילדים על הספקטרום חייכו יותר והיו מעורבים יותר חברתית במהלך טיפולים אשר כללו כלב, בהשוואה לצעצוע או בובת כלב, ובמחקר נוסף ילדים על הרצף הפגינו מצברוח יותר שובבי, התמקדו באופן מיטבי יותר והיו יותר מודעים לסביבתם החברתית בנוכחות של כלב תרפיה בטיפול.

טיפול בילדים על הרצף בעזרת כלבי תרפיה מהווה התערבות אסטרטגית המבוססת על ניצול ההיבטים הרגשיים של מערכת היחסים כלב-ילד אשר יכולה לסייע ל”שיכוך” התכנסות חברתית המאפיינת ילדים על הספקטרום. דפוסי התנועה הפשוטים וברי הפירוש של כלבים עשויים לזרז את המעורבות של ילדים על הרצף בפעולות חברתיות פשוטות ומובנות שאינן דורשות פרשנות של סימנים מילוליים, והינן חזרתיות וצפויות (לדוגמא: פקודות: “הבא”, “תן יד”. משחק, זריקת כדור, הולכת הכלב ברצועה). מחקר של בקר, רוג’רס ובורוס בחן תוכנית אימון ליכולות חברתיות ((Social Skills Training בקרב ילדים על הספקטרום בתיפקוד גבוה, בנוכחות כלבי תרפיה, בהשוואה לתוכנית מסורתית ללא כלבים. נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות במספר מדדים (מבוססי דיווחים עצמיים ודיווחי מורים) אשר מצביעים על כך שהתוכנית עם הכלבים הינה אפקטיבית יותר מהתוכנית המסורתית.

כלבים נענים ומכווננים ביותר להתנהגויות חברתיות של בני אדם בהשוואה לחיות אחרות. מחקר אשר בחן חיזוק התנהגויות פרו-חברתיות אצל ילדים על הספקטרום באמצעות כלבי תרפיה, התבסס על הענות כלבים לתנועות של בני אדם. כך לדוגמא בלימוד כיצד לקיים קשר עין לפני התבטאות מילולית, ילדים ביקשו וקיבלו קשר עין מהכלב באמצעות הפקודה “הסתכל עליי”. קשר העין אשר יצרו הילדים עם הכלב קיבל חיזוק, כאשר לאחריו הם ביקשו ולקחו חלק באינטראקציה מועדפת עימו, כגון בקשת כפת הכלב (“תן יד”). כמו כן נמצא כי כלבי תרפיה מסוגלים לסייע ברתימה לפעילות של ילדים על הספקטרום שהינם מסויגים. זאת, באמצעות הנכונות שלהם לשבת בשקט עם ילדים אשר נזקקו לזמן על מנת “להתחמם”, והיכולת שלהם לבקש תשומת לב מילדים אשר התבודדו וישבו רחוק מהקבוצה.

כך, כלבים נתפשים כמועמדים מתאימים לסיוע למטפלים בבניה של אינטראקציות דיאדיות מהנות בדומה לאלו המיושמות במסגרת התערבות טיפולית בשם “מודל דנוור להתערבות מוקדמת”. התערבות טיפולית זו מבוססת על ניתוח התנהגות ישומי וגישות התפתחותיות מבוססות מערכת יחסים, ומשלבת את השימוש בשגרות חברתיות חושיות (אינטראקציות דיאדיות חוזרות ונשנות המבוססות על פעילויות מהנות שהינן בעלות תשתית חזקה של חישה, תנועה וחברותיות).

חיות-מחמד וילדים

“חיית מחמד הינה אי של שפיות בעולם שמסתמן כלא שפוי. במערכת היחסים עם חיית המחמד שלך, החברות שומרת על ערכיה המסורתיים ועל ערבויותיה. בין אם זה כלב, חתול, ציפור, צב או כל חיית מחמד אחרת שברשותך, אתה יכול לסמוך על העובדה שזו תמיד תשאר חברה נאמנה, קרובה ובלתי תחרותית, ללא תלות בגורל חייך – טוב או רע.

לדברי בסטד, וטרינר ואחד מחלוצי המחקר בתחום קשר אדם-חיה: “שתי התקופות שבהן אנשים זקוקים לבעלי חיים יותר מכל הן בגיל צעיר מאד ובגיל מבוגר מאד. קרליסלה סוקרת ספרות מחקרית המעידה כי לאורך כל שלבי ההתפתחות של ילדים, בעלי חיים אינם סתם נוכחים באופן פאסיבי אלא הינם בעלי השפעה ממשית עליהם. נמצא כי ילדים בעלי קשר חזק יותר לחיות המחמד שלהם מפגינים התנהגויות פרו-חברתיות רבות יותר, בהשוואה לילדים שדיווחו על קשר חלש יותר. ילדים אשר בילו יותר שעות באינטראקציות עם חיות המחמד שלהם וטיפלו בהן, נמצאו כקשורים יותר אליהן. גילוי עניין בחיות ע”י ילדים וההתקשרות (Attachment), המתרחשת במהלך אינטראקציית ילד-חיה הודגמה בניסוי בו ילדים בגילאי גן עד בית ספר יסודי תיארו את חיות המחמד שלהם כמקור לתמיכה רגשית, וציינו כי חיות המחמד שלהם פעלו כמסכך חברתי כאשר סייעו להם באינטראקציות עם אחרים.

בעלי חיים הינם שותפים תקשורתיים אשר מספקים לילדים תחושה של “חיות” או “אפקט חיוניות” המתמשכים ונוכחים תפיסתית בפעולות החיה. ממצאי מחקרים נוספים בתחום התפתחות הילד מעידים כי לבעלי חיים תפקיד חיוני בעולם של הילדים, ואינטראקציה עם חיות מחמד תורמת לפיתוח תחושת העצמי, דימיון, משחק , אמפתיה, ביטחון ומוסריות אצלם. בנוסף, לבעלי חיים חלק בהתפתחות התקשורת והיכולת החברתית אצל ילדים, באופן שדמות של מטפל בוגר אינה יכולה לספק לילד, מאחר ולעיתים קרובות בעלי חיים מייצרים אינטראקציות שאינן מוכרות עוד למבוגרים.

כלבי משפחה וילדים עם אוטיזם

כפי שכבר נסקר במאמר, לנוכחות כלב במשפחה יכולה להיות השפעה חיובית נרחבת. עם זאת, רק לאחרונה, החלו מחקרים לבחון כיצד חיות מחמד, שאינן מאומנות באופן מיוחד (לא כלבי שירות), יכולות להציע תועלות דומות לילדים על הרצף ומשפחותיהם.

כלבי משפחה הם זמינים ונגישים ככלבי שירות, אך בניגוד לאחרונים, ההכשרה שלהם פשוטה, זולה וקלה יחסית ויכולה להתבצע על ידי ההורים ולא על ידי מאלפים או גופים אחרים. כלב המשפחה מסייע לילד בעצם נוכחותו, ובאמצעות אימון קל בלבד יכול לייצר שינוי משמעותי ולהקל על הסימפטומים של הילד על הספקטרום ועל התמודדות המשפחה כולה.

במחקר אשר בחן התקשרות ((Attachment ותועלות אפשריות נוספות של כלבים כחיית מחמד לילדים על הספקטרום נמצא כי ילדים על הספקטרום מסוגלים להתקשר, והם נקשרים לכלבים שלהם. לילדים אשר חוו אינטראקציה רבה יותר עם הכלבים שלהם היו כישורי שפה טובים יותר. במחקר עכשווי יותר של קרליסלה נמצאה מגמה דומה של התקשרות חזקה  בין ילדים על הספקטרום לכלבים שלהם, ובנוסף, נמצא כי ילדים על הרצף אשר גדלו בבתים עם כלב כחיית מחמד הפגינו התנהגויות פרו-חברתיות רבות יותר, בדגש על אסרטיביות, בהשוואה לילדים על הרצף אשר גדלו בבתים ללא נוכחות כלבים.

עמותה בריטית ותיקה בתחום כלבי השירות “Dogs For Good”, פיתחה לפני מספר שנים תוכנית ייחודית המיועדת להורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי בשם PAWS (Parents Autistic Workshops & Support). תוך כדי העבודה בתחום כלבי שירות שהעמותה עוסקת בה כבר כ-30 שנה, הגיעו להבנה שגם לכלבי משפחה יש תרומה אדירה לילדים על הספקטרום, ולא כל ילד זקוק לכלב שירות. התוכנית מספקת הנחיה והדרכה להורים, כיצד למנף את מערכת היחסים עם כלב המשפחה לטובת צרכי הילד על הספקטרום והמשפחה כולה. במסגרת התוכנית, נערך לראשונה מחקר רחב היקף וייחודי אשר בחן את ההשפעות החיוביות של אחזקת כלב משפחה על ילדים על הספקטרום האוטיסטי ומשפחותיהן.

עפ”י מממצאי המחקר, רק הבדלים אינדיווידואליים במאפייני הילד נמצאו קשורים באופן מובהק להשפעה חיובית של כלב על ילד בשלושה אספקטים התנהגותיים: יכולת הסתגלות, יכולות חברתיות, וניהול קונפליקטים. כך למשל, ככל שהילד מבוגר יותר, היכולות החברתיות שלו ויכולות ניהול הקונפליקטים שלו משתפרות בנוכחות כלב משפחה. לגבי מאפייני המשפחה ומאפייני הכלב, נמצא כי ההשפעה היא פחותה או לא רלבנטית.

ממצאים נוספים של המחקר שנערך במסגרת תוכנית PAWS התייחסו לתועלות ארוכות הטווח של אחזקת כלב כחיית מחמד במשפחות עם ילדים על הספקטרום, הללו כללו: שיפור מובהק בתפקוד המשפחה בהשוואה לקבוצת הביקורת (משפחות ללא כלב), הפחתה באינטראקציות דיספונקציונליות הורה-ילד ומתאם חיובי בין התקשרות ההורה לכלב ורמת הדחק של ההורה.

קיימים היבטים ייחודיים בהתערבות טיפולית בעזרת כלבי משפחה עם ילדים על הרצף: יצירת העצמה הורית תוך השתתפות פעילה של ההורים בתהליך הטיפולי ובכך הגדלת תחושת השליטה שלהם במצב, וכן הגברת חוסן אישי ומשפחתי. בנוסף, ההתערבות משתלבת עם כל אחת משיטות הטיפול ב- ASD ותומכת במטרות הטיפוליות הכוללות. נראה כי התערבות טיפולית בעזרת כלבי משפחה עם ילדים על הרצף נמצאת רק בתחילת הדרך, עם זאת, בתחום שאין בו ריפוי וקשה לייצר בו פריצות דרך, האינדיקציות הראשוניות נראות מבטיחות: שיפור התפקוד העצמאי ואיכות החיים של ילדים על הספקטרום, הפחתה של המאפיינים הבסיסיים של  ASDובכך מתאפשרת למידה, התפתחות והרחבת יכולות חברתיות וצמצום ההתנהגויות המאתגרות (התפרצויות זעם, חזרתיות).

 

 

 

Search
Generic filters

עמותת “כלבים שעושים טוב” גאה לקחת חלק בתוכנית “מישהו לגור איתו” ונרגשת לקראת שידור פרק הבכורה ביום רביעי 3.5, 21:45

דילוג לתוכן