חדשות ואירועים

העלאת האגרה השנתית לגידול כלב מ-52 ל-3,500 שקל

הצעת החוק של חבר כנסת  גפני, מעבר לתוכנה הבעייתי, מוצעת בתזמון תמוה אף יותר, כאשר מזה למעלה
משנתיים אנחנו מתמודדים עם משבר עולמי, משבר הקורונה, אשר משפיע על כל אחד ואחת מאיתנו
באופן ישיר, ולא נראה שכבר ניתן לומר בוודאות כי הוא מאחורינו. הקורונה כפתה על האנושות בדידות –
מכה אדירה לאוכלוסיה, בצירוף מכות נוספות שאין לערער על השפעותיהן השליליות על מבוגרים וילדים
כאחד. עוד בימי עבר, חכמינו פסקו במסכת תענית: “או חברותא או מיתותא”, כלומר או חברה או מוות:
חשיבות הקשר החברתי כה רבה עד כי מי שאין בידו יכולת לקיים קשרים חברתיים נחשב כמי שאין בו
חיים. השלכותיה הנרחבות של המגיפה על תחלואי הגוף והנפש טרם ידועות, אך קיים חשש אמיתי
שסכנותיה של הבדידות יגברו על אלו של הנגיף.
מחקרים וניסיון קליני רחב מצביעים על תרומתם של כלבים לבריאותם הפיזית והרגשית של בני אדם, בין
היתר בהפגת בדידות. כלבים מבינים את מה שאנחנו אומרים ואיך; כלבים קולטים את מצב הרוח שלנו
ומתנהגים בהתאם לו; כלבים מסתמכים על תסמינים פיזיים שאנו כמעט לא מרגישים כגון: עייפות, דיכאון,
כאבי ראש, הבעות פנים, שפת גוף ועוד, כדי להבין אותנו טוב יותר ממה שאנחנו מכירים את
עצמנו. כלבים נותנים לנו אהבה ללא תנאים: הכלב נחווה כדמות מכילה, מגינה, מקבלת,קשובה לצרכים
ונמצאת בעבור הבעלים ללא תנאי; כלבים צפויים בתגובותיהם ונתפסים כלא שיפוטיים; הם נתפסים גם
כדואגים וכנזקקים לבעליהם ובכך מעניקים להם תחושת ערך.
בהצעת החוק, ח”כ גפני מודה כי גידול כלבים עשוי להיות גם למטרות חיוניות דוגמת כלבי הנחיה, ומציין
כי כלב עשוי להיות נחוץ גם למטרות בריאותיות נוספות, כמו בריאות הנפש. הוא מציע כי על מנת שלא
לפגוע בקידום מטרות חשובות אלו לקבוע כי גידול כלב למטרות בריאותיות, לרבות בריאות הנפש,
למטרות שמירה או למטרות נוספות שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיו פטורות
מהאגרה הסביבתית. בכך, הוא למעשה מייתר את הצעת החוק הזו מאחר וכל מי שמחזיק בכלב נתרם
מכך בריאותית.
בשנים האחרונות התפתחה בעולם ההכרה בפוטנציאל הטמון בהחזקת חיות מחמד כהתערבות שבכוחה
לסייע בהתמודדות עם מגפת הבדידות. הקשר אדם־חיה מתקיים ברובו ללא תמיכת אנשי מקצוע ולפיכך,
החזקת חיית מחמד יכולה להוות התערבות עצמית, קלה, פשוטה וזולה באופן יחסי.
אנשים וכלבים חולקים היסטוריה משותפת ארוכת שנים ושניהם יצורים חברותיים במהותם. כלבים היו
בעלי החיים הראשונים שבויתו, ומכאן שכלבים מילאו תפקיד חשוב ביחסים בין בני אדם לסביבתם. במשך
אלפי שנים עזרו הכלבים לאדם במגוון משימות ובהן: ציד, דיג, רעיית צאן ושמירה. תהליך העיור והתיעוש
במאה ה־18 חיזק את יחסיהם של בני האדם והכלבים. בחברות חקלאיות רבות הכלבים הם עדיין כוח
עבודה כרועי צאן, אך עליית הבורגנות הובילה לביסוס מעמדו של הכלב כבן לוויה. בתקופה הנוכחית,
שינוי זה מתקדם צעד נוסף, והכלב עובר ממעמד של בן לוויה למעמד של בן משפחה. מחקרים מצביעים
על כך שכלב מקבל תפקיד של כמו של ילד. הדבר נובע בין היתר מכך שדיאדת אדם־ כלב מאופיינת
בדפוסי היקשרות הדומים למערכת יחסים אנושית בין מטפל לתינוק, גם מצד הכלב.
בעידן שבו יש עלייה גלובלית מתמדת במכירת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, בעשור שבו ציפרקלס הפך
לאקמול, ואנחנו רק בתחילת ההשתקמות שלנו מהקורונה, יש לנו הזדמנות לחזור אל השורשים, להתחבר
אל הטבע, ובמעשה קל ופשוט לעזור לעצמנו. אז זמנו לחייכם אהבה חדשה – אמצו כלב.

אלה בן-נון| טל: 052-3236360 | דוא”ל: ella@klavim.org

“כלבים שעושים טוב” הינה עמותה ראשונה מסוגה בארץ, המפתחת, מקדמת ומעודדת את תחום
ההתערבויות הטיפוליות בעזרת כלבים  בקרב אוכלוסיות מיוחדות, בדגש על ילדים עם צרכים
מיוחדים.